לזכרם

לזכרו של פרופ' יעקב (ג'קי) לומרנץ

פרופ' יעקב (ג'קי) לומרנץ נפטר בשנת 2021, בגיל 84. פרופ' (אמריטוס) לומרנץ היה מייסדו של מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזיקנה, וכן מנהלו הראשון (בשנים 1997-1992). פרופ' לומרנץ היה פסיכולוג קליני בכיר וחבר סגל בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' לומרנץ תרם רבות לתחומים מגוונים של מדעי הזיקנה. בעבודתו כמדריך קליני, הוא הכשיר מטפלים רבים וייסד מסגרות טיפוליות בקהילה. בתפקידו כפסיכולוג ואיש אקדמיה, הוא הציע התערבויות טיפוליות ופיתח תיאוריות בתחום הפסיכולוגיה של הזיקנה. הבולטת מהן היא תיאורית ה"אָ-אינטגרציה".

הוא פרסם עבודות אקדמיות רבות על נושאים מרתקים וחשובים בזיקנה, כמו המשמעויות הפסיכולוגיות של הזמן, טראומת השואה, אירועי לחץ ומלחמה, ועוד נושאים רבים. כן שימש כפעיל ציבור, כיהן כנשיא האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, ותרם תרומה נכבדת למסגרות האקדמיות באוניברסיטאות ובמכללות. כך, מפעלו האחרון של  פרופ' לומרנץ היה הקמת תוכנית מאסטר לפסיכולוגיה קלינית-גרונטולוגית במרכז האקדמי רופין.

פרופ' לומרנץ ייסד בשנות ה-80 של המאה הקודמת את "היחידה לפסיכולוגיה של הבגרות והזיקנה" באוניברסיטת תל אביב. היחידה הייתה מסגרת אקדמית חלוצית לעידוד וקיום הוראה ומחקר גרונטולוגים, המכוונים הן לאקדמיה והן לקהילה. יחידה זו הייתה הבסיס להקמת מכון הרצג לחקר הזיקנה באוניברסיטת תל אביב בשנת 1992. המכון, שהוקם בתרומתם של בני הזוג רוזיטה ואסטבן הרצג, היה בזמנו הראשון מסוגו בארץ, ופרופ’ לומרנץ, מייסדו, כיהן גם כמנהל וחבר סגל המכון. 

על פי חזונו של פרופ' לומרנץ, מכון הרצג תורם רבות לקידום ידע גרונטולוגי בישראל בדרכים מגוונות. לצד פעילותו המחקרית, המכון פנה לקהל הרחב באמצעות עריכת ימי עיון פתוחים לצורך הפצת ידע גרונטולוגי, ארגון כנסים עבור בעלי מקצוע בגרונטולוגיה, וקיום קורסי הכשרה ייחודיים לעבודה בשירות האוכלוסייה הזקנה. יש לציין גם את יוזמותיו של מכון הרצג לעידוד מפגש וחשיבה בפורומים לאנשי מדע, רפואה וספרות בהקשרים גרונטולוגיים. פעילות מגוונת זו, כפי שפרופ’ לומרנץ עיצב אותה בתקופתו כמנהל המכון, נמשכה וממשיכה גם היום בראשות מנהלי המכון שבאו בעקבותיו.

אנו מוקירים את התרומה הרבה שתרם פרופ' לומרנץ לתחום הגרונטולוגיה בכלל, ולמכון הרצג בפרט.

לזכרה של ניצה אייל 

ניצה אייל הייתה ממייסדי מכון הרצג, ופעלה בו שנים רבות בחוקרת יוזמת ומשפיעה במחקרי זיקנה חשובים. בין השאר, הייתה שותפה פעילה במחקרים רב-תחומיים של האוכלוסיה הזקנה בישראל.

היא פעלה רבות במכון להפצת ידע גרונטולוגי והבנת תהליכי הבגרות והזיקנה לקהלים מגוונים ורחבים. היא תרמה רבות לגרונטולוגיה הישראלית וזכתה על כך להערכה ותודה.

היא הייתה סופרת מחוננת שידעה להעביר ידע מדעי, לצד מחשבות ורגשות, בצורה צלולה וכובשת. מעל הכל ניצה הייתה אצילת נפש, וגילמה באישיותה אנושיות, חוכמה, נתינה, אמפתיה ומסירות. היא הייתה אדם אהוב וירק לרבים ותחסר לכל מכריה ומוקיריה.

ניצה אייל נפטרה בשנת 2019. היכנסו לקריאת ראיון שערכנו עם ניצה אייל ז"ל >>